האם הורים צריכים לבקש סליחה מהילדים שלהם?

עוד כמה ימים יום כיפור וזו הזדמנות מעולה לדבר על "סליחה". המילה הזאת שאנחנו מבקשות/מצפות מהילדים שלנו להגיד.

"סליחה" אם דיברו לא יפה לסבא וסבתא ופלטו מילה לא במקום, "סליחה" אם בטעות נתנו לילד אחר מכה בגינה או אם העליבו ילד בגן, "סליחה" אם הציקו לאח הקטן וזה לא היה לו נעים.

ומה איתנו? יצא לך פעם לבקש סליחה מהילדים שלך?

על הרמת קול בהרדמות, על מילה לא במקום שהקטינה או העליבה, על חוסר סבלנות כשהם שאלו יותר מידי שאלות, שהיית קצרה, עצבנית, עמוסה, לא מכילה, לא קשובה.

יצא לך מתישהו לבוא לילדים ולהגיד : "סליחה"?

כהורים, אנחנו מאמינים שחשוב שנעמוד מול ילדינו כסלע איתן וחשוב שנראה להם שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים על מנת להעניק להם ביטחון, גבולות, סדר וכבוד.

אז איך כל זה מסתדר עם "סליחה"?

להודות בטעות זו אינה חולשה אלא חוזקה.

כשאנחנו מודות בטעות אנחנו מלמדות את הילדים שלנו לראות מה קרה בסיטואציה, מלמדות אותם לפרש אותה כשנרגעים, איך למצוא דרך לגשת ולדבר על מה שקרה וכמובן – להודות אם לא התנהגנו בכבוד כלפי הצד השני (גם כשהוא קטן מאיתנו).

זהו שיעור גדול לחיים.

רגעים אלו מאפשרים לנו להתבונן על הסיטואציה ממרחק הזמן ולהבין מה היה שם ואיך אפשר בפעם הבאה להגיב אחרת – והילדים שלנו לומדים מכך הרבה יותר מכל 'הדרכה' שלנו במילים.

ועוד דבר, הילדים שלנו מאמינים שאנחנו 'כל יכולות', וכשאנחנו פתאום (ללא הודעה מוקדמת) משתנות להם מול העיניים זה מבהיל אותם.

היכולת שלנו להגיד להם שזה שלנו ולא שלהם מאפשרת להם לקבל חזרה את הבטחון לו הם זקוקים.

איך נעשה את זה בצורה מיטבית? איך נבקש סליחה בלי להרגיש שהסמכות ההורית נפגעת?

  • קודם כל ניקח לעצמנו זמן להירגע ונעשה חושבים עם עצמנו מה קרה לנו בסיטואציה.
  • ננסה להבין מתי מתאים לנו לשתף את הילד בתחושות שלנו ומתי הוא יהיה פנוי לשמוע.
  • אל תעשו 'פגישה' אלא צרו הזדמנות על הדרך (אתן לא צריכות לתת לו 'פיצוי' על מה שקרה, דברים קורים ואתן רק עוצרות רגע לדבר על זה).
  • כשתשבו שניכם לדבר חשוב לזכור שהמטרה היא לדבר מלב אל לב ובעיקר להקשיב.
  • תזכירו לילד מה היה "זוכר שאתמול בערב כשהלכת לישון התפרצתי… ? אני מצטערת. אני אוהבת אותך ואת הזמנים שלנו יחד אבל אתמול הייתי ממש עייפה. היה לי יום ארוך והגבתי בעצבים. ראיתי שזה לא היה לך נעים וגם לי זה לא היה נעים". (לא להתנצל על ה"מה" ולא לתת "תירוצים" אלא לדבר על ה"איך" ועל מה שהילד "חווה" בסיטואציה).
  • התייחסות זו פותחת פתח לשיחה ושאלות. אל תפחדו מהן ואל תמהרו ל'סגור' את הנושא. הילדים מדברים מדם ליבם וזו ההזדמנות לשמוע.
  • אם הילד שלך שואל אותך למשל "למה את מבקשת רק היום סליחה ולא אתמול כשצעקת?" תחשבי על זה שהוא בעצם בודק איך מתנהלים בסיטואציה כזו, בודק איך אמא שלו 'הכל יכולה' לא הצליחה להרגיע את עצמה באותו רגע ולתקן את הבעיה. תעני לו בצורה אמיתית אך בלי הרבה פרטים. אין צורך להתנצל, להצטדק או לבנות תאוריות. "אני הייתי עייפה מידי לחשוב על זה באותו רגע והייתי צריכה רגע לעצמי. חשבתי על זה כשנרגעתי, אז היה לי ברור שאני רוצה לדבר איתך על זה וכך עשיתי". זכרו – מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.

אם אתן חושבות שזה יגרום לילדים להעריך אתכן פחות – אתן טועות. זה יאפשר להם להבין שזה בסדר לטעות, שזה בסדר לבקש סליחה ויש דרך לרדת מהעץ אחרי שטועים, להבין מה לא היה בסדר, להתנצל, ללמוד מזה לפעם הבאה ובעיקר ללמוד שהשמים לא נופלים כשמבקשים סליחה. הכל אפשר לתקן אם רק רוצים.

שווה לנסות ולא רק לפני יום כיפור.

רוצה כרטיסיות שיעזרו לילדיך להתארגן בבוקר?

השאירי מייל והן בדרך אליך

אולי יעניין אותך גם:

"לא בא לי" – איך מפסיקים את מלחמות הכוח מול הילדים?

אין הורה שלא מכיר את הסיטואציה בה אנחנו מבקשים מהילד ללכת להתקלח / לישון / לסגור את הטלוויזיה ומקבלים מהם "לא". ואז מתחיל כדור שלג בו אנחנו מנסים שוב, לא מצליחים, משחדים, מענישים, מבטיחים הבטחות, פוצחים במשא ומתן ובסוף אם כל אלו לא עובדים אז אנחנו פשוט משתמשים בכוח וזהו. ואז הבית הופך לשדה קרב ולאט לאט אנחנו מוצאים את עצמנו מחכים שהם ילכו כבר לישון או למסגרות כדי שלא נצטרך להתעמת שוב. 

להמשך קריאה >>

פעילות אחת שאל תפספסו בחופש הגדול

בימים רגילים של שלווה ושקט אני תמיד מציעה לנצל את החופש הגדול לזמן ללא תוכניות – זמן בו לא "חייבים לעשות", זמן שאין בו לו"ז צפוף ועמוס ויש בו אופציות לספונטניות שכל כך נדירה במהלך השנה כשיש לימודים, גנים, חוגים, שעורי בית ומפגשים עם חברים.

אבל השנה אני חושבת שצריך לנהוג אחרת.

להמשך קריאה >>

מה יחזק את הילדים שלכם ביום שהם חוזרים עם התעודה?

יום התעודות הוא יום מרגש אך גם מלחיץ עבור חלק מהילדים. אלו שפחות הלך להם השנה והם חוששים מהתגובה של המורה, מההשוואות עם החברים ומהתגובה בבית. גם ילדים שהלך להם יותר בקלות בלימודים לא פעם חוששים – "האם המורה תתן לי מה שמגיע לי", "איך אני ביחס לחברים שלי", "האם ההורים יראו כמה התאמצתי"?

להמשך קריאה >>

תעבירי את זה הלאה:

לשליחת הודעה בווטסאפ
1
במה אוכל לעזור?
Scan the code
נעים מאוד, זו שילי. במה אוכל לעזור?